#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברים האסורים לעשות בביהכ&quot;נ ובביהמ&quot;ד?	"לאכול, ולשתות, קלות ראש [דהיינו שחוק ושיחה בטילה לפי הרמב&quot;ם, וע&quot;ע ברש&quot;י מגילה (כ&quot;ח ע&quot;א) דפירש כל האיסורים בכלל קלות ראש], לנאות [ר&quot;ל, להתקשט], לטייל, ליכנס מפני החמה ומפני הגשמים, לשחוט (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), ושאר מלאכות [כגון הפשלת חבלים (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), וכולם אסורים משום דנקראים מקדש מעט וכתיב את מקדשי תיראו (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [וכתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דהוא דין דרבנן אבל משום נדר הוא דין דאורייתא אם לא התנו, אבל הח&quot;ח בפתיחה כתב שהוא דין דאורייתא, ועי&#x27; במנחת שלמה (ח&quot;ב סי&#x27; פ&quot;ח אות א&#x27;) דס&quot;ל דפליגי רק לגבי קלות ראש ולא לגבי אכילה ושתייה, אכן הבית יצחק (אהב&quot;ע ח&quot;ב סי&#x27; ל&quot;ג) ס&quot;ל דפליגי רק לגבי אכילה ושתייה אבל לגבי קלות ראש לכו&quot;ע הוא איסור דאורייתא שהוא בזיון (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העונש אם אינם נזהרים באיסורים אלו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מסמ&quot;ק דנהפכין לבית עכו&quot;ם ח&quot;ו (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [ועי&#x27; יבמות צ&quot;ו ע&quot;ב]"	סימן קנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה שיחה אסורה בביהכ&quot;נ?	"שיחה בטילה דהוי שיחה של מה בכך [כגון כמה כסף יש לו למלך] אסורה לגמרי בביהכ&quot;נ וביהמ&quot;ד [ובאמת אסורה בכל מקום משום ודברת בם ולא בדברים בטלים (יומא י&quot;ט, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)] וכ&quot;ש דברים אסורים חמורים טפי בביהכ&quot;נ (זוהר, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ולגבי שיחת חולין שהם שיחה שיש בה צורך כגון לפרנסה וכדומה הם ג&quot;כ אסורים מדינא אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) מלמד זכות על מנהג העולם להקל בזה שסומכים על התנאי וכשיטת הרמב&quot;ן וחושבין שזה דבר הכרח כל אחד לפי עניינו {ויש להוסיף דיש היתר מאו&quot;ז ורש&quot;י דמהני התנאי אפי&#x27; שלא בדוחק אבל דוקא כשהם שיחת חולין שהם דברים שיש בהם צורך ולא שיחה בטילה, וגם יש היתר לת&quot;ח במקום ביטול תורה לדבר שיחת חולין ולא שיחה בטילה וכמ&quot;ש בסמוך}, והאריז&quot;ל היה מחמיר שלא לדבר אפי&#x27; דברי מוסר ותשובה פן ימשך ממנו דבר חול (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), וכן ראינו שהא&quot;ר (ס&quot;ק א&#x27;) דן לגבי אמירת מרפא [אסותא] משום קדושת בית המדרש מלבד החשש ביטול תורה"	סימן קנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתפלל בביהכ&quot;נ שעשו בה עבירות [זנות]?	"כן (באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה קלות)"	סימן קנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לקרות או לשנות מעט כדי ליכנס מפני הגשמים?	"לא מהני אלא אם היה לומד קודם שירדו הגשמים (גמ&#x27; מגילה כ&quot;ח ע&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), דבלא&quot;ה אפשר ליכנס לבית אחר משא&quot;כ כשקורא לאיזה אדם מהני לקרות או לשנות דהרי אי אפשר בענין אחר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) [אבל בקפנדריא א&quot;א לקצר דרכו בענין אחר (הר&quot;י באק)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) מקיל לקרות או לשנות אפי&#x27; בגשמים."	סימן קנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלימוד זכות לאלו שאינם ת&quot;ח שאוכלים ושותים בביהמ&quot;ד?	"1) סומכין על התנאי בחו&quot;ל אפי&#x27; בישובן&lt;br&gt;2) הוי לצורך מצוה&lt;br&gt;3) אפשר דהאיסור אכילה הוי דוקא בקבע ולא בעראי (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואין), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) מחמיר אפי&#x27; בעראי&lt;br&gt;4) {נראה עוד לימוד זכות מהירושלמי מגילה (פ&quot;ג ה&quot;ג) דאפי&#x27; איש שיש בו קצת לחלוחית תורה (קה&quot;ע) הרי הוא כת&quot;ח להלכה זה}"	סימן קנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתלמידי חכמים?	"מותרים באכילה ושתייה ושינה [וגם מותר לטייל ולהתקשט (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)] ושאר תשמישים שיש לו צורך (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;) [ומותרים בין בביהמ&quot;ד בין בביהכ&quot;נ, בין חו&quot;ל בין בא&quot;י (ביה&quot;ל ד&quot;ה ות&quot;ח)], אבל אסור בקפנדריא וליכנס שם מפני הגשמים ושיחה בטילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דכוונת הרמב&quot;ם במה שכתב &quot;ובדוחק&quot; היינו מה שהוא לצורך וכדי שלא יבטל מלימודו לחזור לביתו וכדומה (לבושי שרד ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) {ונמצא לפי&quot;ז אם רוצים לדבר אתו דברי חולין, אם הוא דבר קצר ויהיה ביטול תורה לו לצאת חוצה יכול לענות בביהכ&quot;נ אבל אם הוא אריכות צריך לצאת חוצה (כך שמעתי מהר&quot;ג מלצר שליט&quot;א, וכן שמעתי בשם ריש&quot;א)}"	סימן קנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אמרו רבינא ורב אדא בר מתנה שנכנסו לביהכ&quot;נ בשעת הגשמים משום שמעתא בעי צילותא ולא היה מותר להם מפני שהיו תלמידי חכמים?	"1) הרמב&quot;ם סבר דאינו מותר אלא בדוחק, והתם לא חשיב בדוחק דכמה אנשים הולכים בשוק בשעת הגשמים (ב&quot;י)&lt;br&gt;2) ההגהות האשר&quot;י בשם האו&quot;ז כתב דהם החמירו על עצמן ומדינא היה מותר מפני שהיו תלמידי חכמים [ועוד משמע דס&quot;ל דתנאי מהני אפי&#x27; בישובן ויהיה מותר אפי&#x27; אם לא היו תלמידי חכמים] (ב&quot;י)&lt;br&gt;3) הר&quot;ן תי&#x27; דמותרים דוקא בביהמ&quot;ד ששם לומדים כל היום משא&quot;כ בביהכ&quot;נ (ב&quot;י) [והרמ&quot;א סבר דהוא תירוץ בפנ&quot;ע, אבל המג&quot;א סבר דהוא ע&quot;ד הרמב&quot;ם ושניהם סברי דבמקום ביטול תורה מותר, ואם לאו אסור]"	סימן קנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בת&quot;ח בביהמ&quot;ד?	"הרמ&quot;א הביא הר&quot;ן שמקיל באכילה ושתיה אפי&#x27; שלא בדוחק דזהו ביתו [והר&quot;ן עצמו מקיל אפי&#x27; ליכנס בה מפני הגשמים, אבל משמע שהרמ&quot;א לא רצה להקל אלא לגבי אכילה ושתייה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה וי&quot;א)], אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) סבר דצריך להיות לצורך לימודו וכדי שלא לבטל לימודו, ולפי&quot;ז מיושב הירושלמי דמשמע דביהכ&quot;נ וביהמ&quot;ד שוין הם (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב), והשעה&quot;צ מסיים דנוכל לצרף שיטת האו&quot;ז דס&quot;ל דת&quot;ח מותר בכל מקום. ולפיכך פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) דיש להקל לאלו שלומדים שם כל היום [וזהו דוקא לגבי אכילה ושתיה אבל לגבי שיחת חולין לא מצינו היתר אלא במקום צורך וביטול תורה וכדומה] {ונראה דת&quot;ח מותר בכל בתי מדרשות שבעולם ולאו דוקא באותה ביהמ&quot;ד שהוא רגיל בו, ויש להביא סמך לזה מירושלמי מגילה (פ&quot;ג ה&quot;ב) דר&#x27; חייה ור&#x27; יסא מיקבלין בגו כנישתא, ופי&#x27; קה&quot;ע דכשבאו לעיר אחרת היה מקום תחנותם בביהכ&quot;נ, ודחה ידידי הרמ&quot;א דוויס שליט&quot;א די&quot;ל דזהו התחלת השתמשותו במקום זה, ואח&quot;כ היה לומד בקביעות שם}&lt;br&gt; "	סימן קנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהספדים?	"רק הספדים של גדולים או קרוב של גדולים שכולם מתקבצים שם (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) [והספד גדול למי שאינו ת&quot;ח אסור דרק בת&quot;ח או בקרובו הרבים מחויבין לכבדו (רב פעלים או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ל&quot;ט, מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מכניסים הנפטר בתוך הביהמ&quot;ד?	"איתא בשו&quot;ע (יו&quot;ד סי&#x27; שד&quot;מ סעי&#x27; כ&#x27;) דאין מכניסין אלא חכם אלוף וגאון (וכ&quot;כ החכמ&quot;א), אבל יש מקילין להכניס כל ת&quot;ח (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו)"	סימן קנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם צריך לקרות לאדם מביהכ&quot;נ?	"יאמר תחילה [בדוקא כדי שלא יהא נראה שהדברי תורה טפלין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)] דבר הלכה או משנה או פסוק [וא&quot;צ לישב (כמ&quot;ש הב&quot;ח בסמוך, אבל המאירי במגילה כתב לישב] או יאמר לתינוק לקרוא לו פסוק או ישהה מעט כדי הילוך ב&#x27; פתחים [שהוא ח&#x27; טפחים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)] שהישיבה גופה מצוה הוא דכתיב אשרי יושבי ביתך, וכתב הב&quot;ח בין ישיבה בין עמידה, וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דישיבה לשון עכבה (מגילה כ&quot;א ע&quot;א) ויכוין לשם מצות ישיבת ביהכ&quot;נ וביהמ&quot;ד, ואח&quot;כ קוראו [אבל לא יגביה את קולו (ראשית חכמה, פלא יועץ, מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי עישון?	"הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) כתב דהיא איסור גמור שאין לך קלות ראש גדול מזה, ומיהו לת&quot;ח [שלומד שם כל היום או חצי היום] מותר בביהמ&quot;ד דהוי כאכילה {והערוה&quot;ש אוסר בביהכ&quot;נ, אבל לכאורה לפי הביה&quot;ל ליכא חילוק ביניהם לגבי ת&quot;ח, אמנם הביה&quot;ל קאי בשיטת המחבר והרמב&quot;ם והערוה&quot;ש קאי לפי הרמ&quot;א בדעת הר&quot;ן [והמ&quot;ב משמע דס&quot;ל כהמג&quot;א בדעת הר&quot;ן]}"	סימן קנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן ספסל ושלחן של ביהכ&quot;נ בביהכ&quot;נ?	"כתב הקצות השלחן (סי&#x27; כ&quot;ט הע&#x27; ח&#x27;) אע&quot;פ שהיא מלאכה לצורך ביהכ&quot;נ כל שאפשר לעשותה בחוץ טפי עדיף"	סימן קנא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביהמ&quot;ד של יחיד?	"כתב מהר&quot;י בן חביב שאין בו קדושה [וא&quot;צ תנאי על זה דסתמא הוא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;)], אבל אם הקדישו לצורך רבים ללמוד שם אע&quot;פ שאין מתפללין בו יש בו קדושה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן קנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחדרי קטנות של ישיבה שאומרים שם שיעורים?	"כתב הגר&quot;נ קרליץ שיש להם קדושת ביהמ&quot;ד, [וכ&quot;ש בחדרים של תשב&quot;ר דלומדים שם כל היום (וכ&quot;כ המבי&quot;ט ח&quot;ב סי&#x27; קע&quot;א), ונכון ללמד להם לימודי חול בחדר אחר] (מ&quot;ב דרשו), והאג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; פ&quot;ג) מקיל ללמד לימודי חול בבנין הישיבות כיון שנעשו על תנאי, ועוד יש להם צורך דאל&quot;כ ילמדו ממקומות אחרים מקולקלות, והוסיף הגרי&quot;א פארכהמיימער שליט&quot;א דאם מתחילה דעתו היתה גם ללימודו חול לא נתקדשה לביהמ&quot;ד בכלל {אבל אינו יכול לעשות הכי בביהמ&quot;ד ממש דזהו בעיקר ביהמ&quot;ד, ויתכן דאפשר לעשות הכי בביהמ&quot;ד ג&quot;כ אבל לא יהיה בה המעלות של ביהמ&quot;ד וביהכ&quot;נ, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סעי&#x27; י&quot;א)}"	סימן קנא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשינה 1) בביהכ&quot;נ גרידא 2) בביהמ&quot;ד גרידא 3) ביהכ&quot;נ וביהמ&quot;ד?	"1) לת&quot;ח אפי&#x27; שינת קבע מותר, לסתם אדם אסור אפי&#x27; שינת עראי 2) לת&quot;ח אפי&#x27; שינת קבע מותר, לסתם אדם כתב הנמק&quot;י דמותר כדאשכחן בברכות (כ&quot;ה ע&quot;א) דהני ציפי דבי רב דהני גנו והני גרסי, אכן רע&quot;א פקפק על ראייתו דהתם מיירי בת&quot;ח בביהמ&quot;ד דלפי הרמב&quot;ם מותר מפני הדוחק ולפי הר&quot;ן מותר מפני ביהמ&quot;ד ולפי האו&quot;ז מותר מפני ת&quot;ח וא&quot;כ ליכא ראיה לסתם אדם, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) מצדד להקל כיון דעשוי ללמוד ולשמוע שם דברי תורה זמן הרבה קשה ליזהר משינת עראי ולא אסרו זה לשום אדם 3) לת&quot;ח אפי&#x27; שינת קבע מותר, לסתם אדם לכאורה יהא אסור אבל לפי סברת המ&quot;ב (בס&quot;ק ט&quot;ז) אפשר דמותר, וצ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)"	סימן קנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישון אצל הארון?	"טוב להרחיק מהארון (רמ&quot;א סי&#x27; תרי&quot;ט סעי&#x27; ו&#x27;) שמא יבא לידי הפחה (מ&quot;ב שם) {ולכאורה מש&quot;ה לעולם טוב להרחיק ישיבתו ממקום הארון}"	סימן קנא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לצורך מצוה?	"מותר לצורך מצוה כגון לעבר השנה או לשמור הנרות בליל יוה&quot;כ [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) אינו מקיל אלא בסעודת סיום שהיא מצות ת&quot;ת אבל לא בסעודת ברית מילה ופדיון הבן וחתונה, ואפי&#x27; בסיום אינו מקיל אלא לאכול מעט אם לא בדוחק גדול] , ובדוקא שלא יבואו לידי קלות ראש (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;), ואם יבואו לידי קלות ראש ושכרות אסור אפי&#x27; בעבור יתום ויתומה או סיום (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;), ומ&quot;מ המקיל לעשות סיום בביהמ&quot;ד מפני שאין להם מקום אחר אין למחות שיש להם על מה לסמוך [בצירוף הראשונים דמהני תנאי (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד)] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן קנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישון במיטתו שם לצורך מצוה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא ראיה ממשנה בריש תמיד דאסור, ורע&quot;א הביא הא&quot;ר שחולק עליו, ורע&quot;א הביא ראיה להא&quot;ר מגמ&#x27; ב&quot;ב (ג&#x27; ע&quot;ב) דאמרינן עייליה לפוריא להתם [ומה שפירשו תוס&#x27; דהיינו סמוך לביהכ&quot;נ דחוק הוא]. {ולגבי הראיה ממס&#x27; תמיד י&quot;ל דביהמ&quot;ק שאני, אמנם יש לדחות נמי הראיה מגמ&#x27; ב&quot;ב דהתם ישן שם לזמן הרבה כדי שיבנו הביהכ&quot;נ ואם לא עלה מיטתו שם לא היה ישן שם והיה א&quot;א בענין אחר (הר&quot;י באק)}"	סימן קנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההיתר לעשות קידושים בביהכ&quot;נ?	"כתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; מ&quot;ה) שסומכים על רש&quot;י והאו&quot;ז דס&quot;ל דמהני תנאי אפי&#x27; בישובם אפי&#x27; שלא בשעת הדחק (וכ&quot;כ ריש&quot;א בקובץ תשובות ח&quot;א סי&#x27; ט&quot;ז, רשז&quot;א בהליכות שלמה תפילה פי&quot;ט סעי&#x27; א&#x27;) {ויש להוסיף לפעמים הוי קצת מצוה}"	סימן קנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למכור ספרים בביהכ&quot;נ?	"אע&quot;פ שהמוכר עושה זאת להנאת עצמו כיון שהקונה עושה זאת לצורך מצוה מותר (רב פעלים ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ד)"	סימן קנא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות ביהכ&quot;נ קפנדריא?	"לא, שאסור ליכנס שם אלא לצורך מצוה [ר&quot;ל, ביאה ריקנית] (רמב&quot;ם, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה לקצר), אבל אם היה דרך עובר שם קודם שנבנה או לא נכנס כדי לקצר דרכו מותר, ואם נכנס כדי להתפלל הרמב&quot;ם גורס מותר והרא&quot;ש גורס מצוה [ויש שאלה בגירסת הרי&quot;ף], והעיקר כגירסת מצוה (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) דאז נראה כמחבבה ע&quot;י שהולך על פני כולה (ר&quot;ן, מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א). [ולפי הגרסא מותר אם כוונתו לקצר דרכו נמי אינו מותר אלא אם נכנס ע&quot;ד להתפלל (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;)]. אכן, כתב הכה&quot;ח דאיתא במאירי במגילה (כ&quot;ז ע&quot;ב) דר&quot;א בן שמוע זכה לאריכת ימים {אע&quot;פ שהיה מעשרה הרוגי מלכות} מפני שלא רצה לסמוך על היתרים אלו."	סימן קנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם שייך ההיתר לומר דבר הלכה אחד וכו&#x27; כדאמרינן לעיל בקורא את חבירו?"	"כן (ביה&quot;ל ד&quot;ה לעשותו) [דטעם האיסור הוא משום ביאה ריקנית] {ואע&quot;פ שכתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ב&#x27;) דזהו דוקא כשא&quot;א בענין אחר, ה&quot;נ א&quot;א לקצר דרכו בענין אחר, וה&quot;ה בגשמים אם ליכא בנין אחר שקרוב לו כמו הביהכ&quot;נ מותר (הר&quot;י באק)} [והאור שמח (הל&#x27; תפילה פי&quot;א ה&quot;י) חולק על הביה&quot;ל וס&quot;ל דלא מהני ללמוד תחילה]"	סימן קנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקצר דרכו לצורך מצוה?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) מקיל, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה לקצר) חולק עליו דהרי אפשר לקיים מצותו גם אם לא יעשה הביהכ&quot;נ קפנדריא"	סימן קנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחצר ביהכ&quot;נ?	"מותר לקצר, וכן מותר לקצר דרך פרוזדור של הביהכ&quot;נ (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;), ואם מתפללין שם אסור שיש בה קדושת ביהכ&quot;נ (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; קנ&quot;ד ס&quot;ק ג&#x27;) {אכן עדיין שייך ההיתר דמתחילה היה דרך עובר שם (הליכות שלמה תפילה פי&quot;ט דבר הלכה אות ג&#x27;), אבל יש להחמיר ע&quot;פ הכה&quot;ח בשם המאירי}"	סימן קנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליכנס לביהכ&quot;נ לראות את נוי הבנין?	ראוי לאומר דבר הלכה, ויש מקילין דעצם השהייה מצוה היא (מ&quot;ב דרשו)	סימן קנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות קפנדריא דרך הבימה?	"המקור חיים מחמיר דיש בה קדושה יתירה {וצ&quot;ע דמבואר לקמן (שו&quot;ע סי&#x27; קנ&quot;ד סעי&#x27; ז&#x27;, מ&quot;ב שם ס&quot;ק ל&quot;ב) דאין בה אלא קדושת ביהכ&quot;נ}"	סימן קנא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליכנס בכיסו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מיש נוחלין דאסור במגולה, אבל מכריע כהב&quot;י דמותר אפי&#x27; במגולה [ואע&quot;פ שאסור להביא כיסו לביהמ&quot;ק היינו משום דקדיש טפי (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;)]. אכן, זהו דוקא אי גרסינן ברבינו פרץ &quot;בגילוי ראש&quot; כמ&quot;ש הב&quot;י אבל לפי מה שהגיהו הרבה מפרשים (אשל אברהם בגליון, מאמר מרדכי, כל בו, תשב&quot;ץ) צריך למחוק תיבת &quot;ראש&quot; וא&quot;כ אפי&#x27; לרבינו פרץ אסור בכיס מגולה, ולמעשה נוהגין להקל, ומ&quot;מ פשוט דלצורך צדקה מותר להוציא כיסו (צדקה ומשפט פי&quot;ב הע&#x27; מ&quot;א)"	סימן קנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להכניס סכין 1) מגולה 2) מכוסה?	"אסור להכניס סכין מגולה שתפילה [ותורה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;)] מארכת ימיו של אדם והסכין מקצרו, והשו&quot;ע כתב דוקא בסכין ארוך [וביאר הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דאילו בקצר אפשר לכסותו (וכן נקטינן), אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) משמע דאין היתר לכסותו ולא אסרו סכין קצר דהוא טירחא יתירא לסלקו] 2) לפי הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) אסור, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) הביא מהא&quot;ר דמותר (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;)"	סימן קנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסכין 1) מילה 2) שחיטה?	"1) מבואר דסכין של מילה מותר, ולפי הט&quot;ז ניחא דהוא סכין קצרה, אבל לפי הא&quot;ר והפמ&quot;ג דהכל תלוי אם הוא מגולה או מכוסה צ&quot;ל דלצורך מצוה מותר 2) המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) הביא בשם המבי&quot;ט דאסור לשחוט בביהכ&quot;נ, ומשמע דמותר להביא סכין בתוכה, ולפי הט&quot;ז י&quot;ל דמיירי בסכין של עופות וזה נקרא קצרה, אבל לפי הא&quot;ר והפמ&quot;ג י&quot;ל דבאמת אסור להביא סכין סתם לביהכ&quot;נ {דא&quot;א לשחוט בסכין מכוסה משום חלדה}, אבל לשחוט שהוא לצורך מצוה ליהוי מותר אלמלא האיסור לשחוט בביהכ&quot;נ (כנלע&quot;ד) {ויש לעיין אם לבדוק הסכין לפגימות נחשב כלצורך מצוה}"	סימן קנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בת&quot;ח?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה בסכין) דמותר לו ככל תשמישיו, וכמו בכל אכילה שיהא אסור להביא סכין על השולחן מפני שמקצר ימיו של אדם (עי&#x27; מ&quot;ב לקמן סי&#x27; ק&quot;פ ס&quot;ק י&quot;א) ואפ&quot;ה מותר לצורך אכילה."	סימן קנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשק?	"האור לציון וריש&quot;א מקילין במגולה אם א&quot;א להשאירו בחוץ בלא שמירה, אבל הצדקה ומשפט (פי&quot;ב הע&#x27; מ&quot;ב) ס&quot;ל דעדיף להתפלל ביחידות חוץ לביהכ&quot;נ (מ&quot;ב דרשו) {ואם הוא ת&quot;ח מותר וכמ&quot;ש הביה&quot;ל}"	סימן קנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בראש מגולה?	"אסור לילך ד&#x27; אמות בגילוי ראש, אבל יש איסור מיוחד ליכנס לביהכ&quot;נ בגילוי ראש אפי&#x27; בפחות מד&#x27; אמות (ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; צ&quot;א ד&quot;ה ויש) {וזהו על דרך הגרסא בב&quot;י בגילוי ראש, אבל לפי הגרסא דאשל אברהם לא שייך דין זה כאן}, ואסור אפי&#x27; במקום שנוהגין לילך בראש מגולה בפני השרים (ביה&quot;ל ד&quot;ה או)"	סימן קנא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרוק בביהכ&quot;נ?	"מדינא מותר שלא בשעת התפילה, ובלבד שישפשפנו וכדומה שלא יהא ניכר לחבירו ונמאס ממנו (עי&#x27; חגיגה ה&#x27; ע&quot;א), ובשבת יעמוד עליו עד שיתמעך [דיש איסור לאשויי גומות], והאריז&quot;ל היה נזהר לגמרי מרקיקה [מצד מדת חסידות (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)] (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד - כ&quot;ה), ומי שמקפיד שלא לרוק בביתו גם צריך להקפיד שלא לרוק בביהכ&quot;נ (שעה&quot;צ שם)"	סימן קנא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בטיט שעל רגליו?	ראוי לקנחו קודם שתיכנס לביהכ&quot;נ, וראוי ג&quot;כ שלא יהיה שום לכלוך על בגדיו	סימן קנא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מכבדים הביהכ&quot;נ?	"ראוי לכבדם ולרבצן [ורבינו יעקב (רבו של רש&quot;י או סבא של רש&quot;י, מאיר עוז) היה מכבד בזקנו לפני הארון קודש (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;), והוא דבר תמוה לזלזל בזקנו ורבים אין דעתם נוחה מזה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;)], ולהדליק נרות שם, וגם ראוי לנקות את הכתלים (ערוה&quot;ש שם)"	סימן קנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מדליקין נרות?	"קודם שיכנס אדם להתפלל, דאמרינן בברכות (ו&#x27; ע&quot;א) שהקב&quot;ה בא תחילה במקום שעשרה מתפללין, ועוד שכך היו עושין בביהמ&quot;ק [שהיו מדליקין המנורה זמן מוקדם בבקר] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז), ואסור להדליק נר של חול ממנו (דרכ&quot;מ)"	סימן קנא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביהכ&quot;נ לאחר חורבנה?	"תנן במתני (מגילה כ&quot;ח ע&quot;א) דעדיין קיים קדושתו [בא&quot;י ובחו&quot;ל, אבל בבבל יש תנאי ממילא (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)], אבל אין מכבדין ומרביצין המקום משום עגמת נפש ויראו העם וישתדלו לבנותה [וה&quot;ה דיכול לעקור העשב ולהניחם במקומם], ואם כבשוה נכרים פקעה קדושתה משום שנאמר באו פריצים וחיללוה (תשב&quot;ץ, שבט הלוי ח&quot;ט סי&#x27; ל&quot;ג, מ&quot;ב דרשו)."	סימן קנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם זזו הביהכ&quot;נ למקום אחר?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;) דמקום הראשון עדיין יש בה קדושה וראוי לסבבו בגדר כדי שלא יבואו לזלזל שם, ומבואר בירושלמי דבחורבנה אסור לשטוח שם בגדים לייבשן (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א)."	סימן קנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנתץ קצת בביהכ&quot;נ?	"הנותץ קצת מביהכ&quot;נ עובר על לא תעשון כן לה&#x27; אלוקיכם, ואם הוא ע&quot;מ לבנות נחשב בנין (ב&quot;י בשם המרדכי), ואפי&#x27; כותל ביהכ&quot;נ מבחוץ (שאילת יעב&quot;ץ, שע&quot;ת ס&quot;ק ט&quot;ז) [ויש להקל בתנאי, ואפשר יש כאן לב ב&quot;ד (פסק&quot;ת אות ל&quot;א)], וחידש הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) שאם רוצה לעשות גומא אסור אע&quot;פ שהוא לצורך כגון להחזיק שטענדר, ודוקא אם הוא ניכר ודבר מסוים אבל מעט טיט או סיד לית לן בה (א&quot;א מבוטשאטש), ועי&#x27; להלן ס&quot;ס קנ&quot;ב דהרבה חולקים על הט&quot;ז."	סימן קנא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מהני תנאי בביהכ&quot;נ?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-d9f0b4bd3705dad55e49bb514d83baf0e1a0ec81.jpg"">"	סימן קנא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להתנות אחר שנבנה?	"אינו יכול להתנות אלא בשעת בנין (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) [דהיינו קודם תפילה הראשונה (פסק&quot;ת הע&#x27; 98)]"	סימן קנא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני תנאי 1) בבבל 2) בחו&quot;ל 3) בא&quot;י?	"1) אמרינן מסתמא על תנאי עשויין, אבל בזמן הזה אינו מסתמא אבל יכולים להתנות (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל) 2) המשאת בנימין והאו&quot;ז סברי דאמרינן מסתמא הן עשויין על תנאי [משום לב ב&quot;ד מתנה עליהם (שואל ומשיב, מ&quot;ב דרשו)], אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) הביא כמה ראיות דצריך להתנות בפירוש, וכתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ט) דאין כאן הכרעה אבל אינו כדאי להקל 3) תוס&#x27; סברי דלא מהני תנאי כלל [ולפי המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;א) מהני לדברים של חול (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)], אבל כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) דלפי הראשונים דס&quot;ל דמהני תנאי אפי&#x27; בישובן מהני אפי&#x27; בא&quot;י [ומסביר הביה&quot;ל דדוקא לפי תוס&#x27; דס&quot;ל דמהני התנאי בחורבנה משום שתפקע קדושתן כשיבא הגואל היינו דוקא בחו&quot;ל ולא בא&quot;י, אבל לאידך ראשונים דס&quot;ל דמהני אפי&#x27; בישובן ובע&quot;כ ס&quot;ל דלא צריך שתפקע קדושתן י&quot;ל דס&quot;ל דאפי&#x27; בא&quot;י מהני התנאי, והוסיף דיתכן אפי&#x27; להרא&quot;ש והטור דס&quot;ל כתוס&#x27; דלא מהני התנאי בישובן אלא בחורבנן י&quot;ל דמודו דמהני התנאי בא&quot;י דאפשר דס&quot;ל דחז&quot;ל גדרו שלא יהני התנאי בישובן להפקיע הביהכ&quot;נ אבל בחורבנן מהני בין בחו&quot;ל בין בא&quot;י]"	סימן קנא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הראשונים דלא מהני התנאי אלא בחורבנה, מה הדין בחורבנה?	"תוס&#x27; סברי דהכל מותר [אפי&#x27; חשבונות של רבים] חוץ מקלות ראש טובא כגון זריעה, והרא&quot;ש נמי סבר דאינו אסור אלא קלות ראש טובא אלא דס&quot;ל דחשבונות של רבים הוי בכלל קלות ראש טובא [ולגבי חשבונות של יחיד, הפמ&quot;ג מקיל ורבינו ירוחם מחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)]"	סימן קנא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התנה להתפלל שם לאיזה זמן מסוים?	"הב&quot;ח סבר דעד כלות הזמן צריך לנהוג בה כביהכ&quot;נ (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב), אבל השיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה להתשמש) דמוכח ממרדכי דאפי&#x27; בזמן שמתפללין בה אין בה קדושת ביהכ&quot;נ כלל [אלא שאסור לנהוג בה קלות ראש טובא כגון שחוק וקלות ראש וחשבונות של רבים] {ועי&#x27; לעיל במ&quot;ב (סי&#x27; מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) דאינו מדרך כבוד להניח יחד מעות עם התפילין אפי&#x27; אם הסודר אינו תשמישי קדושה [וכתב הביה&quot;ל (שם ד&quot;ה שרי) דאינו איסור אלא שאינו מדרך כבוד], וה&quot;נ אינו מדרך כבוד להשתמש בה בחול כל זמן שמתפללין בה, ויש לחלק}"	סימן קנא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כתבו תוס&#x27; (מגילה כ&quot;ח ע&quot;ב) כשבא הגואל תפקע קדושתן של בתי כנסיות שבבבל, וקשה דאמרינן (שם כ&quot;ט ע&quot;א) דעתידין שיקבעו בא&quot;י?"	"1) תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) אם נחרבו קודם ביאת הגואל לא יקבעו בא&quot;י [והקשה עליו הנתיב חיים עדיין יהא אסור בחורבנן שמא יבנה קודם ביאת הגואל {וי&quot;ל דעכשיו באשר הוא שם לא יקבעו בא&quot;י ומהני התנאי עליו}]&lt;br&gt;2) ועוד תי&#x27; המג&quot;א (שם) שרק הבנין יקבע בא&quot;י ולא הקרקע [והקשה על עצמו דהרי ילפינן ק&quot;ו מהר תבור וכרמל והתם הקרקע עצמה נקבעו בא&quot;י, ותי&#x27; החת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; ל&#x27;) דילפינן מהר תבור וכרמל שהם נדלדלו ממקומן ללמוד תורה וה&quot;ה בתי כנסיות מדרשיות שהעצים והאבנים שבהם נדלדלו ממקומן ונשקעו בבנין להרביץ תורה דבזכות זה עתידין שיקבעו בא&quot;י, ולפי&quot;ז י&quot;ל דזהו כוונת תוס&#x27; דלעתיד לבא תפקע קדושתן כיון שעתידין ליקבע הבנין בא&quot;י ממילא תפקע קדושת הקרקע {ועוד י&quot;ל ע&quot;פ המהרש&quot;א דכתב דהר תבור וכרמל לא באו ממש להר סיני אלא שר שלהם (וכדאשכחן בע&quot;ז י&quot;ז ע&quot;א) וא&quot;כ ליכא קשיא כלל מהר תבור וכרמל}]&lt;br&gt;3) הנתיב חיים תי&#x27; שהקרקע עתידין ליקבע בא&quot;י כקדושת א&quot;י ולא כקדושת ביהכ&quot;נ וכמו דילפינן מהר תבור וכרמל {וכן אשכחן במהרש&quot;א בברכות (ח&#x27; ע&quot;א) דהאי דאיכא סבי בבבל משום דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא, ופי&#x27; המרש&quot;א משום דעתידין שיקבעו בא&quot;י, וכתיב למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה}.&lt;br&gt; [אכן, העץ יוסף (בעין יעקב) הביא ילקוט ישעיה (ב&#x27;, שצ&quot;א) דהר סיני, הר תבור, והר כרמל עתידים ליקבעו בא&quot;י והביהמ&quot;ק יהיה נבנה עליהם, וזהו כוונת הגמ&#x27; שנקבעים בא&quot;י {ודלא כפשוט פשט דכוונת הגמ&#x27; דעכשיו הר תבור והר כרמל נקבעים בא&quot;י}, ולפי&quot;ז אינו יכול לתרץ כהנתיב חיים [דיש להם קדושת ביהמ&quot;ק], וגם אינו יכול לתרץ כהחת&quot;ס דאף הר סיני עתידין ליקבע בא&quot;י אע&quot;פ שלא דלדל בשעת מתן תורה, אלא צ&quot;ל כמו שתירץ המג&quot;א {א&quot;נ כמ&quot;ש ע&quot;פ המהרש&quot;א דרק שר שלהם באו}]"	סימן קנא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התנו שלא יהיה ביהכ&quot;נ כלל אלא בית וועד לחכמים?	"כתבו האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; מ&quot;ד) והדברי חיים (חו&quot;מ ח&quot;ב סי&#x27; ל&quot;ב) דמהני ומותר לעשות בו כל דבר [והאג&quot;מ לא התיר אלא לזמן קצר ובשעת הצורך], אלא שאין מקיימין בזה מצות בנין ביהכ&quot;נ ומקום זה אינו קדוש כלל (מ&quot;ב דרשו) {וכמ&quot;ש הביה&quot;ל (ד&quot;ה לא) לגבי התנאי של המג&quot;א דכיון שיש עליהם מצוה לבנות ביהכ&quot;נ א&quot;א להתנות להשתמש בה כמו בחול, ומשמע שאם אינם רוצים לקיים בזה מצות ביהכ&quot;נ מהני התנאי}, ומ&quot;מ צריך לברר שהנדבנים אינם מקפידין שכספם אינם הולכים לביהכ&quot;נ וביהמ&quot;ד (פסק&quot;ת אות כ&quot;א)"	סימן קנא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש למעלה 1) מביהכ&quot;נ 2) ממקום הארון?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-5198d907de6d3c1b0a2ec5f068c81abe406d9739.jpg"">"	סימן קנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגג ביהכ&quot;נ?	"בודאי אסור לשטוח שם פירות ובגדים שהוא מקום גלוי לכל (ביה&quot;ל ד&quot;ה יש), והשבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; כ&quot;ח) אסר לעשות אנטנה על גג הביהכ&quot;נ."	סימן קנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית שייחדו אח&quot;כ להיות ביהכ&quot;נ 1) למעלה מביהכ&quot;נ 2) למעלה ממקום הארון?	"1) בודאי לא נתקדשו הגגות ומותר בשאר תשמישים, ולגבי שכיבה שומר נפשו ירחק מהם (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח, ט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27; ע&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב), ותשמיש של גנאי ממש בודאי אסור דמפסיק התפילות מלעלות למעלה (ט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א) [ונוהגין להקל בביהכ&quot;נ שעשוי רק לזמן, ודלא כהט&quot;ז דמה שהביא ראיה מסי&#x27; נ&quot;ה אינו מוכרח כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב) {דמי יאמר שהתפילות עולין למעלה דרך ראשו (ארץ צבי סי&#x27; ל&quot;א), דמסתבר דהולכין תחילה למקום המקדש ושם עולים למעלה, וכן נוהגין להקל בבית פרטי (פסק&quot;ת אות כ&quot;ט)}, ועי&#x27; בערוה&quot;ש (סי&#x27; קנ&quot;ד סעי&#x27; א&#x27;) דכתב על הט&quot;ז דהוא מדת חסידות וראוי ליזהר בזה] 2) בודאי נכון ליזהר שלא לשכב שם (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב) "	סימן קנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בשעה שנבנה הביהכ&quot;נ נבנה בית דירה למעלה?	"דינה כאילו עשה ביהכ&quot;נ אח&quot;כ ויש בה קולות הנ&quot;ל (ט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א), והשיג הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) עליו שהרמ&quot;א מיירי בבית שמתפללין בה אבל אין בה קדושת ביהכ&quot;נ אבל כאן יש בה קדושת ביהכ&quot;נ ופשוט דאסור להשתמש למעלה מביהכ&quot;נ (וכמ&quot;ש בסי&#x27; ק&quot;נ)."	סימן קנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך תנאי לזה?	המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) סבר דצריך תנאי, אבל המחה&quot;ש הביא מא&quot;ר דחולק עליו, וכן קיי&quot;ל (ביה&quot;ל ד&quot;ה מותר)	סימן קנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש הפסק קומה בין הביהכ&quot;נ והבית הכסא?	"אע&quot;פ שהשבט הלוי מצדד להקל, האבני נזר וריש&quot;א מחמירים דלפי סברת הט&quot;ז עדיין מפסיק (מ&quot;ב דרשו), {ואפי&#x27; לפי מש&quot;כ השעה&quot;צ דנוהגין להקל דלא כהט&quot;ז, היינו רק לזמן ולא בקביעות}"	סימן קנא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף שלא לדור למעלה מבית הכנסת?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) תלה מיתת בניו במה שדר למעלה, והכנסת הגדולה (סוף הסימן) כתב שהמשתמש למעלה מביהכ&quot;נ אינו מצליח שמהם ירדו מנכסיהם ומהם מתו ומהם לא זכו להיבנות, וכן ראינו בספר חסידים (סי&#x27; תתי&quot;ב, תתי&quot;ג), ומ&quot;מ כתב הסטייפלר (קריינא דאגרתא ח&quot;ב סי&#x27; פ&quot;ו) דהאידנא דשו בה רבים ושומר פתאים ה&#x27;, וכן מקיל האבני נזר (או&quot;ח סי&#x27; ל&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) שאין נוהגין כהט&quot;ז דא&quot;א בענין אחר (מ&quot;ב דרשו) {ונראה דזהו לגבי שכיבה למעלה מביהכ&quot;נ אבל שאר תשמישים בודאי יש להקל}"	סימן קנא סעיף יב		
